דלג לחלק העיקרי

יצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה

ds Resource name header

כותרת משנה: 
מאפייני סיקור מדע בתקשורת החדשותית המודפסת, המשודרת והמקוונת בעברית (אוקטובר 2013 – אפריל 2014)
תוכן: 

בתקציר זה מאוגדים עיקרי הממצאים העולים מדו"ח מצב המדע בתקשורת החדשותית דוברת העברית בישראל. איסוף הנתונים נערך לאורך חצי שנה רצופה (אוקטובר 2013 עד אפריל 2014) וכלל מקורות משלושת אפיקי המדיה השונים: תקשורת משודרת (טלוויזיה ורדיו), תקשורת מודפסת (עיתונים יומיים), והתקשורת המקוונת (אתרי אינטרנט חדשותיים). המחקר כימת את הסיקור של נושאי מדע[1], תיאר את האופנים בהם המדע מוצג לציבור, את תחומי המחקר הנפוצים ואת ההבדלים בסיקור מדע בין מקורות שונים. להלן הממצאים העיקריים:

  • מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי חשיפת הציבור למדע הכרחית לשם המשך הפיתוח הטכנולוגי במדינה, שקיפות כלפי משלמי המיסים וכן קידום אוריינות מדעית על ידי עידוד האזרחים לרכישת ידע מדעי האמור לסייע בעדם בקבלת החלטות בנושאים הקשורים לבריאות, צריכה וסגנון חיים בחיי היומיום.
  • בסך הכל פורסמו במהלך תקופת האיסוף 1064 אייטמים מדעיים ב- 15 המקורות ו-20 התוכניות שנבחנו. כמעט מדי יום במהלך תקופת האיסוף התפרסם לפחות אייטם מדעי אחד באחד מהמקורות שבמדגם (99.3% מהימים), למעט שבע שבתות. נתון זה מעיד על נכונותה של התקשורת לעסוק, במידת מה, בנושאי המדע. שכיחותם של אייטמים מדעיים היתה הגבוהה ביותר במהדורות סוף השבוע של העיתונים 'הארץ' (שישי), 'כלכליסט' ו'גלובס' (חמישי).
  • התקשורת המודפסת הקדישה נפח רב יותר למדע ביחס לתקשורת המקוונת והמשודרת: 1.9% מהשטח הכולל של העיתונים בממוצע הוקדש למדע. תוכניות החדשות והאקטואליה בטלוויזיה, שנבחנו במחקר, הקדישו 1.2% מכלל זמן השידור לנושאי מדע, ואילו בתקשורת המקוונת 0.5% מכלל המילים שפורסמו הוקדשו למדע. לשם השוואה, ערוצי ה-BBC של השידור הציבורי באנגליה מקדישים כ-4.6% מזמן תוכניות החדשות לנושאי מדע (לעמת 1.9% בשידור הציבורי בארץ) ובארצות הברית כ- 3% מזמן החדשות במדיה השונים מוקדש לנושאים אלו, כך שבהשוואה למדינות מפתח אחרות, סיקור המדע בתקשורת הישראלית לוקה בחסר.
  • מהשוואה בין מהדורות חדשות הערב של שלושת ערוצי הטלוויזיה עולה כי מהדורת החדשות של 'ערוץ 10' מובילה עם 28 אייטמים מדעיים, אחריה המהדורה המרכזית של 'ערוץ 2' עם 16 אייטמים, ומקרטעת מאחור 'מבט', מהדורת החדשות של השידור הציבורי בישראל, עם שמונה אייטמים בלבד.
  • תרומתם לסיקור מדע של הכתבים הפוריים ביותר עולה עשרות מונים על זו של שאר חבריהם למערכת. ממצא זה מחדד את החשיבות שבהקצעת משאבים לטובת כתב מדע ייעודי. כמו כן ניתן לראות את חשיבותם של כתבים שאינם מוגדרים ככתבי מדע, אך בוחרים לסקר מדע במסגרת עבודתם כמו כתבי טכנולוגיה או בריאות מסוימים.
  • ייצוג המדע בתקשורת הישראלית הוא חיובי ולא ביקורתי בעיקרו. עיקר המחקר המוצג לציבור הוא מחקר בסיסי (55%), ואחריו יישומי (27%) והיתר הנדסי-טכנולוגי.
  • המושגים המדעיים שהופיעו בסיקור הוסברו לרוב ברמת הגדרה כללית בלבד (47%) או שלא ניתן להם הסבר כלל (29%). רק ב-6% מהמקרים הציבור נחשף להסבר עשיר ומעמיק. הסבר כזה משתמש באנלוגיות וקישורים לחיי היום יום, נוסף לתיאור תמונת מצב עשירה המציגה את שני צדי המתרס במקרים של אי הסכמה או מחלוקת.
  • הבדלים גדולים נמצאו בסיקור שדות המחקר שונים מדעי החיים והרפואה מובילים בהפרש ניכר בחשיפה התקשורתית לה הם זוכים: יחד הם מהווים 59% מסך כל האייטמים שפורסמו במהלך חצי שנת האיסוף. נושא המחקר השלישי מבחינת חשיפתו הוא תחום הפיזיקה (17%), כש-82% מהאייטמים שפורסמו בתחום זה עוסקים בחקר החלל. תחומים אחרים שזכו לסיקור היו מדעי המחשב (5%) ארכיאולוגיה ומדעי כדור הארץ (3.2%) וכימיה (3%). מחקר בתחום הטכנולוגיה (1.8%) והמתמטיקה (1.5%) לא זכו לסיקור כמעט כלל.
  • מהשוואה של פיזור נושאי המחקר המתפרסמים בתקשורת ביחס לנושאים המתפרסמים במסגרת האקדמית נראה כי לתקשורת העדפה משמעותית לעיסוק בתחומי מדעי החיים בצורה שאינה תואמת את היקף המחקר הישראלי. עיקר הידיעות שהתפרסמו במהלך תקופת הדגימה וסיקרו מחקרים ישראליים שוייכו לתחומי מדעי החיים (37%, n=144) בעוד ששכיחותם של מחקרים בנושאים אלו בפרסומים מדעיים ישראליים עומד על 5.35% נכון לשנים 2007-2011 (גץ et al., 2013). מעניין לראות שהטייה זו קיימת בהיקף כל כך נרחב בתחומי מדעי החיים. בעוד שתחומי הפיזיקה, כימיה והמתמטיקה הנתפשים כתחומים "קשים לעיכול" בידי התקשורת, זוכים לסיקור תקשורתי הולם ביחס לשכיחותם בעולם הפרסום המדעי, המחקר הביו-רפואי נתפש כבעל עניין ציבורי משמעותי וזוכה ליחס תקשורתי רב יותר.
  • כ 20% מהמאגר (n = 197) עבר קידוד מעמיק. במסגרת אייטמים אלו התראיינו או צוטטו 171 מדענים, מהם 134 גברים ו- 37 נשים, כלומר רק 22% מהמדענים שדבריהם הובאו בתקשורת (ראיון ישיר, ציטוטים וכדומה) היו נשים. יתר על כן, דרגתן האקדמית של המדעניות היתה נמוכה ביחס לזו של הגברים.
  • מהשוואה בין מחקרים קודמים בשאלת הלוקל-פטריוטיות עולה כי במרבית המדינות עיקר הסיקור הוא של מדע מקומי, אך בארץ ניתן לראות שמרבית המחקרים החדשים המדווחים בתקשורת מקורם דווקא בארצות הברית (30.1%) ורק לאחר מכן המחקר הישראלי (28%). נתון זה דומה יותר למחקרים שבדקו סוגייה זו בקנדה ובאיטליה. ניתן להסביר ממצא זה בעקבות אופיו של גוף הידע המדעי – המרכז הפעיל והפורה ביותר של המחקר המדעי הוא ארצות הברית ולאחר מכן אירופה ומזרח אסיה.
  • לא נמצא הבדל בין השידור הציבורי למסחרי בטלויזיה מבחינת שכיחות סיקור המדע, הנפח המוקדש לו ותחומי המחקר המוצגים.
  • בבחינת הערך החדשותי הבולט בשימוש השידור הטלוויזיוני, נמצא שוני בין הערוצים המסחריים והציבוריים[2]. בעוד שבערוצים המסחריים כמעט ואין הצגה של מידע מדעי בשל היותם "חדשות רעות" (2.5%), 10% מהאייטמים שהוצגו בערוצים הציבוריים עשו שימוש בערך חדשותי זה בהציגם מדע. בנוסף לכך, בערוצים הציבוריים לא הייתה  התייחסות לדמויות ציבוריות מובילות בהקשר מדעי אך בערוצים המסחריים 7.5% מהאייטמים המתייחסים למדע בהקשר של דמות ציבורית מובילה (סלבריטאים, פוליטיקאים וכדומה). הצגת המדע כ'חדשות רעות', העיסוק בסוגיות מוסריות, הדיווח על מדיניות ורגולציה וההמנעות מקישור המדע לסלבריטאים מעלה את חשיבותו של השידור הציבורי בהצגת מדע לציבור בצורה השואפת לאובייקטיביות וייצוג מאוזן. נראה כי בתחומים אלו השידור המסחרי מציג את המדע במסגרת הסיפור האנושי, ומוכר אותו בעקבות קישור לסלבריטאי ופחות כנושא מתאים לסיקור חדשותי בפני עצמו.
  • מסגרת נפוצה לדיווח מדע בערוצים הציבוריים היא זו של מדיניות ורגולציה (30%) בעוד שבערוצים המסחריים מסגרת זו זוכה לשימוש רק ב-7.5% מהמקרים. בערוצי הטלוויזיה מסחריים יש שימוש נפוץ במסגרת של נקודת מבט אישית המשקפת לרוב את סיפורה/ו של החוקר/ת או את סיפורו/ה של המטופל/ת בהקשר לנושא המדעי המוצג (20%). התייחסות למסגרת מוסרית נמצאה רק בשידור ציבורי, ואילו קידום מוצר או אג'נדה נמצאה רק בשידור המסחרי.
  •  כפי שניתן לצפות, האג'נדה של העיתון באה לידי ביטוי במסגרת דרכה מוצגת הכתבה לקורא. המסגרת המשמשת כרבע מהידיעות בעיתוני הכלכלה היא 'ערך/פיתוח כלכלי', בעוד שבעיתונים הכלליים, לא נמצאה מסגרת זו במדגם. לעומת זאת, המסגרת הנפוצה ביותר בעיתונים הכלליים היא זו של 'מחקר או המצאה חדשה' (56%).
  • בעיתון האיכות ('הארץ') ליוו גרפים או דיאגרמות ב-11.1% מהאייטמים. בעיתונים הפופולאריים לא הופיעו גרפים או דיאגרמות כלל.

כמענה על השאלה מהו המדע המוצג לציבור על ידי התקשורת החדשותית, בעקבות מחקר זה ניתן לומר שאייטם מדעי אופייני בתקשורת החדשותית הישראלית מופיע לרוב בתקשורת המודפסת, במדור ה'חדשות בארץ', עוסק במחקר ישראלי או אמריקאי, בסיסי, חדש, בתחומי מדעי החיים או רפואה ומציג את המחקר ותוצאותיו באור חיובי. הסיקור מציין מקור מדעי מקצועי כמקור המידע ובמרבית המקרים ייכתב על ידי כתב/ת המדע, באם קיים כזה במערכת.

 

[1] נושאי מדע הוגדרו כמחקרים ופיתוחים חדשים, דעת מומחים, פרוייקט מחקרי וכד' בתחומי המדעים המדוייקים (פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מדעי כדור הארץ), מתמטיקה, טכנולוגיה והנדסה (כולל פיתוחים חדשים המושתתים על דיסיצפלינות אלו), ומדעי החיים (ביולוגיה, ביומד/ביורפואה, רפואה וכו'). בדו"ח זה נכלל גם מחקר בתחום הארכיאולוגיה, הן בשל השיטות המשמשות בימינו את המחקר בתחום והן בשל מעמדו המיוחד של התחום בישראל.

 

[2] שידורי הטלוויזיה החינוכית (23) נתונים לפיקוחם של שלושה גורמים שונים כתוצאה משימוש בשעות השידור של הערוצים השונים וחלים עליהם החוקים השונים בהתאם לערוץ המשדר. לצורך דו"ח זה הוכללה התוכנית 'עושים סדר חדש' במסגרת השידורים הציבוריים.

לקראת מדיניות מבוססת ראיות בתחום תקשורת המדע בישראל